מחקר חדש אשר בוצע למטרות הבנת גידולים אגרסיביים הצליח לעלות מספר ממצאים על המכניזם המשפיע על גידולים אלה.
משמעותו של מחקר זה הוא בהעלאת מודעותם של הרופאים המטפלים לאופיו של הגידול. פעמים רבות, הרופא המטפל אינו מצליח להבין האם הגידול בו הוא מטפל יהפוך להיות אגרסיבי ואם לאו. לעובדה זו יש השלכות משמעותיות על מהות הטיפול אותו יקבל החולה.
החוקרים במחקר זה מצאו דרך לעצור גידולים אגרסיביים אצל עכברי מעבדה, והם מנסים לתרגם מחקר זה ליישום על חולות בסרטן שד.
נעשה שימוש, במהלך המחקר, בניקוטינמיד, אשר הינו תרכובת כימית של ויטמין B, על מנת לעצור את הגידול. עכברי מעבדה אשר טופלו בחומר זה, הצליחו להראות תוחלת חיים ארוכה יותר.
למרבה המזל, חומר זה כבר משמש בתעשייה כאמצעי טיפול בכולסטרול ומחלות עור שונות, ולכן האישור לניסויים קליניים יכול להיעשות בקלות יחסית. מטיפול זה יכולים להרוויח אנשים אשר נמצאים בסיכון להתפתחות סרטן שד אגרסיבי, ולקבל טיפול משלים לטיפולים הכימותרפיים והקרינתיים בכדי להימנע מהישנות המחלה.
בתנאים מסוימים, טיפול זה יכול להיות אף טיפול מניעתי לנשים בעלות היסטוריה משפחתית של סרטן השד, אשר אין טיפול להציע להן בשלב זה.
מהלך המחקר
מספר חוקרים ממכון אמריקאי למחקר (TSRI) מצאו מנגנון הפועל על המיטוכונדריה, אשר הינו מקור הכוח של התא, אשר מפקח ומנטר את מידת האגרסיביות של הגידול. בהתבסס על ממצאים אלה, הצוות פיתח טיפול פשוט אשר מעכב את התקדמות הגידול הסרטני ומאריך חיים.
טיפול זה נוסה עד כה בעכברים.
חוקרים אלה מחפשים אחר המכניזם אשר מפקח על גרורות הגידול ועל התפשטותו מהמקור הראשוני ועד איברים מרוחקים יותר בגוף. ההנחה היא שאם הם יוכלו לעצור את התפשטות של הגידול, הוא יהיה פחות אגרסיבי וגרורתי.
מחקרים קודמים הציעו כי המוטציות אשר משפיעות על המיטוכנדריה, משפיעות באופן משמעותי על הפיכת הגידול לאגרסיבי. אולם מכניזם זה לא היה ברור די צורכו. במחקר זה, נחקר מרכיב חלבוני מסוים, הנקרא מרכיב מיטיכונדריה 1, אשר קובע ומנטר את הוצאת האנרגיה הנחוצה לתא.
החוקרים גילו כי המרכיב החיוני על מנת לאזן את האנרגיה מיוצר על ידי מרכיב 1- והוא NAD. בנוכחות תאי סרטן שד אגרסיביים הפיכתו ל NADH מופרעת.
השלכות המחקר
בכדי למצוא האם האיזון בין NAD ו- NADH הינו חיוני להתנהגותו של התא, הצוות עדיין מחפש גן מסוים בתאים הסרטניים אשר גורם למעבר רב יותר של NAD.
להפתעת החוקרים, מעבר זה גורם לתאי הגידול להיות יותר אגרסיביים ואלימים, ולהצליח לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים מאד. על מנת להוכיח סברה זו, החוקרים שינו את הגן אשר קשור ליצור NADהתוצאות הראו כי רמות גבוהות של NADH אכן הסבירו הוכחות קיומם של גידולים אגרסיביים יותר, בעוד שלעלייה ב NAD הייתה השפעה הפוכה.
לאחר ממצאים מעודדים אלה, הקבוצה עובדת על ניסויים קליניים אשר יוכלו ליישם את הטיפולים על אנשים. חברי הקבוצה יצטרכו ללמוד באילו תנאים ל- NAD יהיו תוצאות מרשימות דומות, בקרב אנשים.
כיוון שחומרים אלה כבר משמשים בתעשייה לטיפולים אחרים כמו טיפול בכולסטרול, השגת האישור הדרוש לשם ניסויים קליניים הינו פשוט ומהיר יותר וכך הטיפול לא נחשב לטיפול חדשני, ולא יהיה צורך להוכיח רעילות או תופעות לוואי פוטנציאליות, בדומה לתרופות חדשות.
באם המניפולציה ביחס של NAD ו-NADH באנשים תהיה בעלת אפקט דומה לזה הנמצא בעכברים, התוצאות עשויות להיות מאד מרשימות.
