כיום קיימים עשרות חומרים המשמשים לטיפולי כימותרפיה. החומרים הנ"ל משתייכים לקבוצות שונות וניתנים לטיפול במצבים ובסרטנים שונים, אבל המשותף לכולם הוא שהם מיועדים להשמדה והקטנת התרבות של תאים סרטניים.
נראה כי התקדמנו מאוד בטיפול וריפוי מסרטן באמצעות כימותרפיה מזה שהיה לפני למעלה מ-70 שנה.
אף על פי כל ההתקדמות הזו, טרם הומצא טיפול כימותרפי שיהיה חסר תופעות לוואי. אם תשאלו אנשים שהחלימו מסרטן מהי החוויה הגרועה ביותר שלהם מתקופת המחלה, סביר יהיה להניח שחלק ניכר מהתשובות יתייחס לטיפולים הכימותרפיים.
מהלך הטיפול בכימותרפיה
הכימותרפיה משתמשת בחומרים כימיים מסוימים, חלקם מופקים מצמחים שונים וחלקם סינתטיים, בכדי להשמיד תאי סרטן.
גידול סרטני נוצר כאשר תא אחד או יותר "יוצאים משליטה" משגשג בהדרגה ללא בקרה. מטרת הטיפול הכימותרפי הוא לפגוע בכושר החלוקה של התאים, במנגנונים שונים, ובכך להכחיד את הגידול או להאט את קצב התקדמותו.
טיפולי כימותרפיה מסוגלים במצב מסוים לרפא את החולה לחלוטין או להכניס אותו לתקופת נסיגה מהמחלה.
בגלל שהטיפול מכוון לפגוע בתאים שמתחלקים בצורה מהירה, גם תאים אחרים בגוף ששותפים לתכונה זו נפגעים. התאים הנפוצים ביותר שנפגעים מהכימותרפיה הם: תאי עור, תאי שורש שיערה, מח העצם, תאים המצפים את מערכת העיכול, תאי מערכת הרבייה ותאים בדרכי השתן.
תופעות הלוואי הנפוצות
תופעות הלוואי מחולקות לקבוצות והן מבטאות את הפגיעה בסוג מסוים של תאים:
תופעות הקשורות במח העצם
מח העצם הוא המקום בו מיוצרים תאי הדם השונים- אדומים ולבנים. כאשר מח העצם נפגע ניתן לראות:
- ירידה בספירה של תאים אדומים. מצב זה נקרא אנמיה. אנמיה גורמת לחולשה, סחרחורות ואף לעילפון. ניתן להפחית מהאנמיה על-ידי טיפול בברזל, ויטמינים, טיפול הורמונלי ואם צריך- עירויי דם.
- ירידה בספירה של תאים לבנים. מצב זה נקרא לויקופניה. תאי הדם הלבנים הם חלק מהותי ממערכת החיסון ותפקידם להגן על גופנו מפני זיהומים. פגיעה בהם הופכת את הגוף חשוף מאוד לזיהומים וחסר יכולת להתמודד איתם. עבור חולה שמדוכא חיסונית, כל זיהום קטן יכול להוות סכנת חיים ממשית. ההקפדה על היגיינה היא קריטית למי שמקבל טיפולי כימותרפיה.
- ירידה בספירה של טסיות הדם. המצב קרוי גם טרומבוציטופניה. הטסיות הן חלק חשוב במערכת קרישת הדם וירידה בספירה שלהם מעלה סיכוי לדימומים ספונטניים וקושי בסגירה של פצעים. תופעות נפוצות הן דימום מהאף ולעיתים גם מדרכי העיכול. במצב חמור ניתן לטפל בעירוי טסיות.
תופעות הקשורות בעור
התופעה המזוהה ביותר עם כימותרפיה היא נשירת שיער. פרט לכך קיימת גם פיגמנטציה- התכהות של העור.
תופעות אחרון הן פריחה עורית, זיהום מקומי באזור הוריד דרכו מוחדרת הכימותרפיה וכן שינויים במבנה הציפורן.
תופעות הקשורות במערכת העיכול
בחילות, הקאות ושלשולים הם תופעות לוואי נפוצות מאוד ונובעות מפגיעה בריריות מערכת העיכול. טיפולי הכימותרפיה החדשים משולבים לעיתים עם תרופות נוגדות בחילות ולכן תופעות אלה מצטמצמות בהיקפן. ייתכנו גם שינויים בתיאבון, עצירות ודלקות בריריות הפה.
תופעות לוואי נוספות הן פגיעה בכליות, נימול בגפיים, חולשה ותשישות, גלי חום, שינויים במצב הרוח ופגיעה בפוריות.
חשוב מאוד ליידע את הרופא המטפל על כל תופעות לוואי שהיא בכדי שיוכל לבחון את חומרתה ולהעניק טיפול מתאים.
ראו גם: