לנשים המקבלות את הבשורה כי הן נשאיות של אחד מהגנים שמגבירים את הסיכוי לחלות בסרטן השד, מדובר באירוע קשה מאוד. המחשבות על "מה עושים הלאה" לא מרפות וקיים חשש רב מפני הבאות.
אישה שנמצאת בקבוצת סיכון לתחלואה בסרטן השד יכולה בגדול לבחור באחת משתי אפשרויות: להיות תחת מעקב צמוד ולחכות עד ליום בו המחלה תתפרץ (או לא תתפרץ) ואז לקבל טיפול כפי שמקובל, או ללכת על האפשרות השנייה שהיא כריתה מונעת של השדיים.
לכריתה מונעת יש יתרון עצום במניעת תחלואה בסרטן שד, בייחוד בנשים שהן נשאיות לגנים שגורמים למחלה, והתהליך מוביל לירידה של קרוב ל-90% בסיכוי לחלות במחלה בכלל.
האפשרות של כריתת שדיים מניעתית היא מזעזעת לנשים רבות. עצם המחשבה על כריתת איבר בריא מגופן, שמהווה סמל לנשיות, פוריות ומיניות היא קשה מנשוא. חשוב לדעת כי קיימת אפשרות נוספת להימנע מהתפרצות של המחלה והיא על ידי שימוש בתרופה "טמוקסיפן".
מהי טמוקסיפן?
אחד הגידולים שניזון וגדל בהשפעה של הורמונים הוא סרטן השד. היות ומדובר בגידול הגדל ברקמה הורמונאלית, ב-70% מהמקרים גידולים של סרטן השד מגיבים בצורה של צמיחה להורמון הנשי אסטרוגן.
חוקרים שחשבו על מנגנון זה פיתחו את התרופה "טמוקסיפן" שהיא למעשה חומר סינתטי שמהווה חסם אסטרוגן.
הטמוקסיפן יודע להיקשר לקולטנים של אסטרוגן על גבי השד ובין היתר בתאי הגידול ולחסום אותם. בצורה כזו, אסטורוגן שמגיע לאזור אינו יכול ליצור קשר ובכך נמנעת שרשרת האירועים שמובילה בסופו של דבר לצמיחתו של הגידול הסרטני.
התפתחות התרופה בעבר ובהווה
בעבר התרופה ניתנה אך ורק לצורך טיפול בנשים שכבר חלו בסרטן השד ובדיקות הוכיחו כי הגידול שלהן הוא גידול המגיב לאסטרוגן בצמיחה ושגשוג שלו. הטיפול ניתן גם במקרים מסוימים לנשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד אולם מעולם לא היה אינדיקציה לכך.
לאחרונה הסדירה בריטניה את נושא השימוש בטמוקסיפן לצורך מניעה של התפתחות סרטן שד בקרב נשים שנמצאות בסיכון גבוה לחלות במחלה, ובכך פתחו אפשרות הרבה פחות מפחידה לאותן נשים להתמודד עם המחלה מבלי החשש לאבד את השדיים שלהן. נתונים סטטיסטיים מראים כי התרופה מורידה את הסיכון לחלות בסרטן השד ב-50%. מדובר באחוז לא מבוטל אם כי הוא נמוך מזה שבכריתת שד.
ההחלטה נחשבת כצעד היסטורי למניעת סרטן שד וקו המחשבה הוא שטמוקסיפן תהפוך מתרופה טיפולית לתרופה מניעתית. בדיוק כפי שסטטינים משמשים לצורך מניעה של מחלות והתקפי לב.
מי יכולה לקבל את הטיפול?
על-פי ההנחיות בארץ, נשים שנמצאות בסיכון גבוה או סיכון בינוני לתחלואה בסרטן שד זכאיות לקבל את הטיפול.
קבוצות אלה כוללות בין היתר: נשים שנמצאו חיוביות לנשאות לגנים המגבירים סיכון לסרטן שד: BRCA1 ו-BRCA2. נשים שלהן היסטוריה משפחתית עשירה של תחלואה בסרטן, נשים בעלות נטייה ליצירה של ציסטות בשדיים ונשים שעברו בעבר הקרנות לאזור בית החזה לצורך טיפול במחלות ובעיות אחרות.
לתרופה יתרון נוסף והוא הפחתת תופעת האוסטיאופורוזיס בנשים שעברו את גיל המעבר.
ישנה תרופה נוספת בשם "אוויסטה" שמנגנון הפעולה שלה זהה לזה של טמוקסיפן אך היא יקרה יותר וניתנת לכן בעיקר לנשים שכבר סובלות מאוסטיאופורוזיס.
חסרונות ותופעות לוואי
הטיפול הוא לא טיפול ספציפי היות וישנם קולטנים נוספים לאסטרוגן בגוף שנחסמים על ידי התרופה. אחד המקומות שמושפע ממנה הוא הרחם. על הרחם ישנם קולטנים לאסטרוגן וחסימה שלהם גורמת לעיבוי של רירית הרחם. הדבר יכול ליצור דימומים ובמקרים נדירים סרטן של הרחם עצמו.
תופעות הלוואי העיקריות של התרופה הן עלייה בקרישיות הדם והסיבוכים הנובעים מכך כמו סיכון מוגבר לאירוע מוחי או אירוע לבבי.
