סרטן הוא מונח כללי המתייחס לקבוצת מחלות בהן קיימת התפלגות בלתי נורמלית של התאים. סרטן השד הוא מחלה של התפתחות גידול סרטני בשד שיכול להתפתח גם לאיברים אחרים בגוף במצב מתקדם של המחלה.
סרטן השד מתפתח לרוב בנשים מעל גיל 50 אולם הוא יכול להופיע גם אצל גברים ונשים צעירות יותר. הפרוגנוזה של המחלה היא שרידות לתקופה של חמש שנים כאשר נתונים שונים יכולים להשפיע עליה.
רשלנות באבחון סרטן השד עלולה להיות בעייתית שכן ככל שהמחלה מתגלה בשלב מאוחר יותר כך סיכויי השרידות של החולה נמוכים יותר בשל הפוטנציאל להתפשטות הגידול לאיברים אחרים בגוף.
מקרי רשלנות באבחון סרטן השד
לאורך השנים נמצאו מספר גורמים המעלים את הסיכוי להתפתחות המחלה והן כוללות השמנת יתר, חשיפה להורמונים, אי כניסה להריון עד גיל 30, גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן, מספר גבוה מדי של מחזורים, עישון, היסטוריה משפחתית ופגם גנטי.
כך, רשלנות רפואית נפוצה באבחון סרטן השד היא אי לקיחת אנמנזה מהחולה הכוללת בירור ההיסטוריה המשפחתית, מחלות רקע, טיפול תרופתי ועוד העלולים לעלות את השכיחות להתפתחות המחלה אצלה.
סרטן השד מאובחן לאחר בדיקה על ידי כירורג שד או רופא נשים באמצעות ממוגרפיה שהנו צילום רנטגן של השד ובמקרה של ממצא חשוד על ידי ביופסיה שנעשית על ידי הוצאת חלק מהרקמה באזור החשוד לצורך אבחון הגידול. כך רשלנות רפואית שכיחה אחרת במקרים אלו היא הימנעות מביצוע הבדיקות הנדרשות לצורך אבחון המחלה או התרשלות בפענוח התוצאות שלהן.
הגשת תביעה
כתב תביעה בחשד לרשלנות רפואית באבחון סרטן השד יתבסס על עוולת הרשלנות הקבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 הדורשת לצורך הטלת אחריות את הוכחתם של חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק, הפרה של החובה, נזק וקשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההפרה והנזק.
תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 קובעות כי את כתב התביעה יש להגיש לבית המשפט בעל הסמכות המקומית והעניינית לדון בנושא. הסמכות העניינית בתביעות רשלנות רפואית נקבעת בדרך כלל לפי גובה הפיצויים המבוקש כאשר תביעות בסכום של למעלה ממיליון וחצי שקלים יוגשו לבית המשפט המחוזי. כתב התביעה חייב להיות מוגש בליווי חוות דעת רפואית.
פסיקה
ת"א 3532/01 חזון נ' שירותי בריאות כללית- תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לטענת התובעת בשל אבחון מאוחר של סרטן השד.
התובעת טוענת כי פנתה בשנת 1994 עת הייתה בת 34 לרופא המשפחה כדי שישלח אותה לבדיקת ממוגרפיה משום ההיסטוריה המשפחתית שלה שכללה אבחון של המחלה מתחת לגיל 40.
רופא המשפחה סרב להפנותה לבדיקה בטענה שגם במקרים של היסטוריה משפחתית הבדיקה מבוצעת בגיל 45.
היא טוענת כי פנתה במשך מספר פעמים לרופא המשפחה עם תלונות עד יולי 1996, אולם אז אחרי שהרגישה גוש בשד וביקשה בדיקה היא הופנתה לבית החולים שם אובחן גידול סרטני שכולל גם את בלוטות הלימפה באור וגרורות בבית השחי.
כבוד שופט בית המשפט המחוזי בירושלים יעקב צבן מציין שבתקופה הנטענת לא היו הנחיות מטעמו של גוף מוסמך לעניין ביצוע בדיקת ממוגרפיה.
אולם לפי הפרקטיקה המקובלת קובע בית המשפט כי במקרה זה הפר רופא המשפחה את חובת הזהירות המוטלת עליו משום שהפר את חובת ההתייעצות המוטלת עליו במקרים בהם מוצגים לו נתונים חריגים שאינם בתחום אחריותו. כבוד השופט אף מוסיף כי אילו הייתה מאובחנת המחלה קודם היה נמנע חלק משמעותי מאובדן סיכויי הריפוי של התובעת.
בהתאם לכך פוסק בית המשפט לתובעת פיצוי בסך 633,932 שקלים.
