סרטן השד הוא הסרטן הקטלני ביותר בקרב נשים בכל הגילאים. נכון לשנת 2004, אחת מכל אלף נשים במדינת ישראל אובחנה כחולה בסרטן השד, וכ- 30% מקרב הנשים שאובחנו באותה שנה, מתו מהמחלה.
סרטן השד נוטה לפגוע בנשים מעיל גיל 45, אולם סרטן שד תורשתי, הנגרם כתוצאה ממוטציה באחד מהגנים BRCA 1 או BRCA2, נוטה לפגוע יותר בנשים צעירות ולהיות יותר קטלני. גורמים נוספים המגבירים את הסיכון לחלות בסרטן השד כוללים עישון, נטילת תחליפי הורמונים בגיל המעבר, חשיפה מוגברת לאסטרוגן והריונות מועטים.
לעיתים נוטים להכליל את סרטן השד כמחלה של נשים בלבד אולם לא כך הדבר. סרטן שד היא אמנם מחלה נפוצה יותר בקרב נשים אך גם גברים יכולים לחלות בה, ואף למות ממנה, ויש לקחת זאת בחשבון.
במרוצת השנים פותחו טיפולים רבים שמטרתם לעצור את התפתחות הסרטן ולהביא להבראה או האטה בקצב ההתקדמות. הטיפולים הקיימים כיום כוללים: ניתוחי כריתה, כימותרפיה, הקרנות וכן טיפולים ביולוגיים חדשניים.
מחקר חדש שפורסם לאחרונה מציע כי תרופות מקבוצת הסטטינים, שמיועדים להורדת כולסטרול, יכולים לסייע בטיפול בסרטן השד.
על התפתחות של סרטן
מחלת הסרטן היא למעשה ביטוי של גדילה מואצת ובלתי נשלטת של תאים מסוימים בגוף. במקרה של סרטן השד, מקורם של התאים הוא ברקמת השד- בצינורות החלב לרוב אך גם בבלוטות החלב.
הגדילה הנ"ל מתרחשת הודות למוטציה גנטית כלשהי שהתא עובר. המוטציה יכולה לתת לתא פקודה להתחלק ללא שליטה, או שהיא יכולה לבטל את המנגנונים שאמורים "לשמור" על התא ולמנוע ממנו להתנהג בצורה לא מבוקרת. בכל אחד מהמקרים התוצאה היא יצירת גידול- מסה של תאים סרטניים שיודעים לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים דרך זרם הדם ומערכת הלימפה.
התסמינים שנגרמים כתוצאה מסרטן קשורים לחומרים שונים שמופרשים מהגידולים וכמו- כן נובעים מ"אפקט המסה" של הגידול: ככל שהוא גדל, הוא לוחץ על איברים חיוניים כמו עצבים (מה שגורם כאבים קשים) וכלי דם (דבר שחוסם אספקת דם לאיברים שבדרך).
מחקר חדש מציע – טיפול בסרטן שד באמצעות סטטינים
הסטטינים הם קרוב לוודאי התרופות הנפוצות ביותר בעולם בשימוש להורדת כולסטרול. הם התגלו בתחילת שנות השבעים והוכנסו לשימוש כמעט מיידי.
התוצאות שהם הראו בהורדת כולסטרול עשו פלאים בעולם הרפואה, בייחוד בתחילת שנות ה-2000 כשהוכח כי הם מסייעים גם במניעת מחלות לב, התקפי לב ושבץ מוחי.
הסטטינים מעכבים אנזים מפתח ביצירת הכולסטרול בתאי הכבד, ובכך מפחיתים רמות כולסטרול בדם.
לאחרונה, קבוצת חוקרים באוניברסיטת קולומביה שעסקה במחקר על מבנה השד, גילתה כי תאי שד המכילים מוטציה בחלבון מסוים בשם P-53 הקשור לבקרת חלוקת התא, התחלקו בצורה מוזרה המאפיינת גידולים סרטניים בשד. החוקרים גילו בנוסף כי עיכוב של רמת P-53 בתאים הנ"ל גרמה לגדילה מסודרת וטבעיות יותר של התאים.
במחקרים נוספים, החוקרים גילו כי לשינויים המבניים הנוצרים בתאי השד כתוצאה ממוטציה ב P-53 יש קשר למסלולים בהם נוצר כולסטרול. בנקודה זו החליטו לבחון את השפעת הסטטינים על גידול תאים סרטניים וראו כי בהוספת סטטינים, התאים שמכילים את המוטציה הנ"ל חדלו לגדול בצורה אגרסיבית וחלקם אף מתו.
תוצאות אלה הביאו את החוקרים לשתף פעולה עם חוקרים מנורווגיה, ויחד הם הראו על דגימות שנלקחו מנשים חולות בסרטן שד, כי הסטטינים יכולים לעכב גדילה של גידולים סרטניים המכילים מוטציה מסוימת ב- P-53.
החוקרים ביקשו להדגיש כי על-אף שהממצאים נראים מבטיחים, יידרש עוד מחקר רב בטרם ייקבעו מסקנות סופיות.
