בשנים האחרונות, עולה מספרן של הנשים אשר עוברות ניתוחים פלסטיים להגדלת החזה, למרות שקיימים גם סיכונים אשר הולכים ומתבהרים. הסיכון הקיים למנותחות הוא הקושי באבחון סרטן שד בשלביו המוקדמים או בגילוי ממצאים מחשידים אשר עשויים להצביע על הצורך באבחון ממוקד יותר.
מחקר שנעשה לאחרונה מצא כי נשים לאחר ניתוחי הגדלת חזה היו בסיכון גבוה יותר למות מסרטן שד, מאשר נשים לא מנותחות, זאת עקב אבחון מאוחר ולא עקב החומרים הכימיים של השתלים. הסיבה לכך היא שהגוש המחשיד בשד קשה לזיהוי אצל נשים מנותחות, הן על ידי בדיקה עצמית של האישה והן על ידי בדיקות הדמיה או בדיקות המבוצעות על ידי הרופא.
מבחינת בדיקת הממוגרפיה, שתל הסיליקון (או הג'ל) עלול להטיל צל ולפגוע באמינות הבדיקה בכלל, וביכולתה לזהות גושים חשודים, בפרט. מעבר לכך, ישנה סברה האומרת כי קרני הרנטגן לא יכולות לעבור את מחסום השתל, כתוצאה מהניתוח. על לכן הנשים צריכות להסתפק בבדיקת שד ידנית, אשר פעמים רבות אף היא לא תהיה אמינה.
הסיכון המוגבר של מנותחות למות מסרטן שד, אף מחמיר, כאשר התגלה לאחרונה כי הטיפול ההקרנתי עלול להיפגם עקב צלקות הניתוח הפלסטי. מקומן של הצלקות והחדרת השתלים עלולים לפגוע בדיוק ובכיוון הקרן הנשלחת במהלך הטיפולים.
הקושי באבחון סרטן השד
במחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי "בריטיש מדיקל ג'ורנל" נמצא כי נשים לאחר ניתוח להגדלת חזה, נמצאות בסיכון גבוה בכ-40% לאבחון סרטן שד בשלביו המתקדמים, בהשוואה לנשים אשר לא עברו ניתוח הגדלת חזה. לכן, סרטן השד אשר התגלה בנשים אלו היה אגרסיבי וקטלני יותר.
חשיבות האבחון המוקדם הייתה ידועה עוד בעבר כאשר נמצא כי הטיפול בסרטן שד בשלביו המוקדמים הינו קריטי, ועשוי לשפר באופן משמעותי את אחוזי ההישרדות מהמחלה. המחקר ביסס את ממצאיו על נתונים רבים שנלקחו גם מ 12 מחקרים שונים קודמים.
מחקר זה סותר ממצאי מחקרים קודמים אשר ציינו כי אין שום הפרעה באבחון סרטן השד בקרב מנותחות החזה. למרות שבמסקנתם ציינו עורכי המחקר את החשיבות בדבר ניהול מחקר דומה בעתיד בכדי שיוכל לאשר ממצא זה, נראה כי נשים בעלות שתלים צריכות להיות במעקב אשר יותאם להן באופן אישי, כמו למשל הדמיית ממוגרפיה בארבע תצוגות. כמו כן עליהן להיות מודעות לבעיה זו, במיוחד אם הן נושאות את אחד הגנים האחראי להתפתחות סרטן שד (BRCA1, BRCA2).
מדוע ניתוח להגדלת חזה מקשה על זיהוי סרטן השד?
ההסבר האפשרי לאבחון המאוחר ולגילוי סוגי סרטן אלימים יותר בקרב מנותחות חזה, הוא העובדה כי שתלי הסיליקון יוצרים צללים בעת בדיקת הממוגרפיה, כך שלא כל רקמת השד יכולה להיראות. על פי ממצאי מחקרים שונים, נראה כי כ 22%-83% מרקמת השד עלולה להסתתר בצל הקיים. מעבר לכך, לאחר ניתוחי הגדלת חזה קיימת התכווצות של הקופסית אצל 15%-20% מהנשים המנותחות, עובדה אשר מורידה את רגישות הממוגרפיה. הסברים נוספים לחוסר היכולת לאבחן גושים ראשוניים עלולים להיות עקב מיקום שונה של השתלים (מתחת לשריר החזה או מעליו), מבנה שד שונה עקב דחיסת השתל ועוד.
נוכחות ארוכת טווח של שתלים בחזה עלולה אף היא לגרום לניוון ודילול רקמת השד, עובדה אשר דווקא תקל על תהליך המישוש הידני ומציאת הגושים. אולם רק מספר מועט של מחקרים בדקו יתרון זה, אשר יוכל לפצות על חוסר היכולת של הממוגרפיה לסייע במקרים אלה. כך או כך, מודעות הנשים לעצם הסיכון הפוטנציאלי בבדיקות הדמיה, צריך לגרום להן לחשוב שוב על הצורך בניתוחים אלו.
