בתא הביולוגי הנורמלי מצויים מסלולים רבים של "העברת אותות". מסלולים אלו כוללים , בדרך כלל, קולטנים המגיבים לסיגנלים חיצונים מהסביבה, ומפעילים חלבונים רבים אחרים בתוך התא, בשרשרת של פעולות אנזימטיות מתואמות.
מסלולים רבים בתוך התא אחראים על פעולות שקשורות לגדילה, התחלקות, "מוות תאי מתוכנן", והכפלת החומר הגנטי. מסלולים אלו קשורים באופן ישיר גם למחלת הסרטן.
פגיעה בחלבונים שונים המופיעים במסלולים שמבקרים את חלוקת התא יכולה להוביל להתמרה ממארת והופעה של גידול סרטני.
מחקרים רבים נערכים כדי לזהות מסלולים משמעותיים בהתפתחות גידולים ולפתח תרופות שיימנעו פעילות של מסלולים שפועלים באופן בלתי תקין, ומביאים לחלוקה לא מבוקרת של התא הסרטני.
המסלול הביולוגי mTOR
אחד המסלולים הביולוגים הידועים והנחקרים מכונה mTOR. מסלול תאי זה מגיב לאותות של גורמי גדילה חוץ תאיים שונים, כמו אינסולין, ומושפע גם מרמות האנרגיה התאית.
התברר שמסלול תאי זה מעוכב על ידי החומר רפמיצין, וכך קיבל המסלול את שמו (mammalian Target Of Rapamycin). מסלול ביולוגי חשוב זה קשור בתהליכים של זקנה, הופעת מחלת אלצהיימר, וכמובן סרטן.
התרופה אניפיטור (afinitor)
התרופה אפיניטור (השם הגנרי של התרופה הוא everolimus – אברולימוס) היא תרופה המשמשת לטיפול במספר מחלות, ופעולת על המסלול הביולוגי mTOR.
מכיוון שמסלול ביולוגי זה חשוב בתהליכים תאיים רבים, הרי שהתרופה יכולה להוביל במספר מחלות, ובכלל זה טיפול בסרטן השד. תרופות דומות הפעולות במנגנון דומה קיימות בשוק הרפואי, כדוגמת התרופה סירולימוס (sirolimus).
אינדיקציות רפואיות לטיפול באינפיטור
השימוש המקובל בתרופה אברולימוס הוא כטיפול מונע של הופעת דחייה אצל חולים לאחר השתלת איברים. מלבד אינדיקציה רפואית זו, משמשת התרופה כטיפול במספר מחלות נוספות: סרטן כליה מתקדם, סוגים מיוחדים של סרטן במוח (Subependymal giant cell astrocytoma), גידולים מסוימים של הלבלב (גידולים נוירואנדוקרינים גרורתיים), וסרטן השד. בנוסף נעשה ניסיון לשימוש בתרופה בציפוי של תומכנים בכלי דם (סטנטים).
אינפיטור וסרטן השד
מחקר רפואי גדול בשלב 3 (מחקר שכולל מתן של התרופה למספר רב של נחקרים חולים) בחן את השימוש בתרופה אפיניטור כטיפול בחולות עם סרטן השד.
במחקר נבחנה האפשרות הטיפולית המשולבת באפינטור יחד עם ארומטזין (שמה הנגרי: Exemestane), לעומת טיפול בארומטזין בלבד. ארומטזין היא תרופה השייכת לקבוצת התרופה מסוג "מעכבי ארומטאז", והיא פועלת להפחתת כמות האסטרוגן בגוף. גידולי שד מתחלקים בנוכחות אסטרוגן ולכן טיפול הורמונלי כזה יעיל כנגד סוגים מסויימים של סרטן השד.
במחקר השתתפו מעל 700 נשים בגיל שלאחר תקופת הבלות, ,עם קולטנים חיוביים לאסטרוגן על פני תאי הגידול.
מאפיינים אלה הפכו אותן למתאימות לטיפול הורמונלי בארומטזין. הנשים סבלו מגידול ממאיר מפושט מקומי או גרורותי. סרטן השד המשיך להתקדם בקרב הנשים שהשתתפו במחקר, למרות טיפול הורמונלי קודם בתרופות אחרות ממשפחת "מעכבי אורמטאז".
ממחקרים קודמים היה ידוע שהופעת עמידות לטיפול הורמונלי קשורה להפעלה של המסלול הביולוגי mTOR, ולכן יש הגיון מדעי ניכר בשילוב של התרופה אפינטור, הפוגעת במסלול זה, בנשים עם עמידות לטיפול הורמונלי.
תוצאות המחקר היו מעודדות. כבר בניתוח ראשוני של הנתונים, בטרם נגמרה תקופת המחקר הראשונית שנקבעה, נצפה שיפור משמעותי בהישרדות של החולות שקיבלו את הטיפול המשולב באפינטור יחד עם הטיפול ההורמונלי. תופעות הלוואי הנפוצות של הטיפול שנצפו במחקר היו דלקת בריריות הפה, אנמיה, קוצר נשימה, עייפות, רמות סוכר גבוהות – כל אלו באחוזים נמוכים באופן יחסי.
החוקרים סיכמו, שטיפול באפינטור יכול לאפשר טיפול הורמונלי נוסף ולהגביר את השרידות של חולות עם סרטן שד מתקדם שהפסיק להגיב לטיפול הורמונלי. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת הרפואי היוקרתי “The New England Journal of Medicine”, לפני כחצי שנה. בעקבות מחקר זה אושרה התרופה לשימוש על ידי מרשמי התרופות האירופאי והאמריקאי (FDA).
הטיפול באפיניטור מאפשר תקווה חדשה לחולות סרטן שד בשלב מתקדם, ומקדם את העולם הרפואי שלב נוסף בהבנה של המנגנונים העומדים בבסיס מחלת הסרטן.
אולי יעניין אותך גם:
חוקרים בדקו האם כדורי קסלודה מפחיתים סיכויי החזרה של סרטן השד – והתוצאות מפתיעות
